נגישות
כלי נגישות
על מה אנחנו שומרים?

שינוי האקלים והים התיכון

היכולת של הים לאזן את האקלים מצויה בסכנה

לים יש תפקיד חשוב בשמירה על אקלים יציב, אך היכולת של הים לאזן את האקלים מצויה בסכנה נוכח השינויים הגלובליים. מזרח הים התיכון מתחמם בקצב מואץ (במסגרת שינוי האקלים – Climate change וההתחממות הגלובלית), והטמפרטורה שלו עלתה בכ-3 מעלות בעשורים האחרונים. שינוי זה פוגע בחלק מהמינים הים תיכוניים, ומאידך מסייע לחדירתם של מינים "חובבי חום" מהאוקיאנוס ההודי.

השמירה על הטבע בים, באמצעות שמורות טבע, תכנון ימי מושכל וממשק דיג בר קיימה, מאפשרת לטבע הימי להמשיך לשגשג, להיות חסין יותר לשינוי האקלים, ואף לסייע למתן את שינוי האקלים באמצעות ספיחת פחמן דו חמצני.

שינויי האקלים מאיימים על האנושות כולה, ובעולם עוסקים בשאלה כיצד לשמור על איזון ולנטרל חלק  מגזי החממה.

השפעת שינוי אקלים

מסתבר, שהים שכולנו אוהבים טוב לא רק לרחצה ולשיזוף

רבע מהפחמן הדו חמצני המזיק שהאנושות פולטת לאטמוספירה (ומאיץ את ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים)מנוטרל ונקלט חזרה בים, בעיקרביצורים ימיים, באמצעות שני תהליכים:

  1. אצות מיקרוסקופיות עושות פוטוסינתיזה והופכות פחמן דו חמצני לחלק ממארג המזון הימי.
  2. חלזונות ויצורים מיקרוסקופים בונים מהפחמן הדו חמצני את השלד הגירני שלהם.

וכך, חומר מזיק הגורם לשינוי אקליםמנוטרל והופך להיות חלק מהטבע הימי. תהליך חשוב זה מתרחש רק אם אנחנו מנהלים את הים נכון, ושומרים על הטבע שבו.

שמורות טבע ימיות הן הכלי המרכזי והיעיל ביותר לשמירה על הסביבה הימית. מחקר אינטנסיבי שנערך בשנים האחרונות בעולם מצביע חד משמעית על השפעות שליליות, ישירות ועקיפות, של פעילות הדיג על יעילות השמורה ועל מידת הצלחתהפגיעה במארג המזון, פגיעה בחוסן השמורה, פגיעה במינים רגישים, פגיעה בהתחדשות הדגה, פגיעה במיני דגל, שינוי בהתנהגות הדגים, פגיעה בתיירות הימית ועוד. התרת הדיג בשמורה פוגעת ביעילותה ובהצלחתה, ועלולה להוביל למצב של "שמורה על הנייר", שבו אין הבדל משמעותי בין השטח המוגן ומחוצה לו. "התרת דיג, גם אם באופן מוגבל, מובילה לרוב לכישלון השמורה. לעומת זאת, שמורות גדולות שבהן הדיג אסור לחלוטין, ממלאות אחר ייעודן ותורמות לטבע הימי ולמתפרנסים ממנו.

שמורות הטבע ימיות מונעות את הלחצים המקומיים על הטבע, ובכך מאפשרות לו להתמודד ביתר הצלחה עם השינויים הגלובליים המאיימים עליו. הים התיכון נחשב לים המאוים ביותר בעולם והלחצים עליו מתחלקים ללחצים מקומיים, שבידינו היכולת לנהל אותםהרס בית הגידול, דיג יתר וזיהום כתוצאה מפעילות תשתיות, ספינות דיג וכלובי דגים, וללחצים גלובליים אשר אנו יכולים בעיקר להסתגל אליהם. מערכת אקולוגית מאוזנת ובריאה, אשר הלחצים המקומיים בה ממוזערים, היא מערכת עמידה יותר לשינויים הגלובליים.

חשוב לשמור על תיבות האוצר הטבעיות של הים התיכון כרשת שמורות ימיותוכך גם הים, מצידו, ישגשג ויוכל לסייע במיתון שינוי האקלים.

הים‭ ‬הוא‭ ‬המזגן‭ ‬העולמי

בזכות‭ ‬הטבע‭ ‬הימי‭ ‬יש‭ ‬לנו‭ ‬אקלים‭ ‬יציב‭ ‬יותר‭.‬

יצורים‭ ‬ימיים‭ ‬מתפקדים‭ ‬כמפעל‭ ‬מיחזור‭ ‬ענק, ‬המנטרל‭ ‬חלק‭ ‬מהפחמן‭ ‬הדו‭ ‬חמצני‭ ‬הגורם‭ ‬לשינויי‭ ‬האקלים‭.‬

שינויי‭ ‬האקלים‭ ‬מאיימים‭ ‬על‭ ‬עתיד‭ ‬האנושות. ‬

שינויי‭ ‬אקלים‭ ‬גורמים‭ ‬ליותר‭ ‬סערות‭ ‬ובצורות, ‬התפשטות‭ ‬מחלות‭ ‬מדבקות, ‬ועלייה‭ ‬בפני‭ ‬הים‭ ‬המאיימת‭ ‬על‭ ‬ערי‭ ‬החוף. שינויי‭ ‬אקלים‭ ‬אלה‭ ‬הם‭ ‬תוצאה‭ ‬של‭ ‬עודף‭ ‬גזי‭ ‬חממה‭ ‬באטמוספירה (בעיקר‭ ‬פחמן‭ ‬דו‭ ‬חמצני) – עודף‭ ‬הנגרם‭ ‬כתוצאה‭ ‬מפעילות‭ ‬האדם‭.‬ הפחמן‭ ‬הדו‭ ‬חמצני‭ ‬הוא‭ ‬פסולת‭ ‬מזיקה‭ ‬באטמוספירה‭ ‬שלנו‭,‬ ‬והוא‭ ‬הגורם‭ ‬המרכזי‭ ‬לשינויי‭ ‬האקלים‭.‬

הטבע‭ ‬בים‭ ‬מהווה‭ ‬מעין ‭״‬מזגן‭ ‬עולמי‭ ״‬המנטרל‭ ‬חלק‭ ‬מההשפעות‭ ‬המזיקות‭ ‬של‭ ‬הפחמן‭ ‬הדו‭ ‬חמצני. ‬תודות‭ ‬לחי‭ ‬בים,‭ ‬קצב‭ ‬השינויים‭ ‬באקלים‭ ‬כדור‭ ‬הארץ‭ ‬מואט.‬‭ ‬המזגן‭ ‬העולמי‭ ‬של‭ ‬הטבע‭ ‬הימי ‭״‬עושה‭ ‬מהלימון‭ ‬לימונדה״‭, ‬ופועל‭ ‬בשתי‭ ‬דרכים‭ ‬מרכזיות‭:‬

א. הפיכת‭ ‬פחמן‭ ‬דו‭ ‬חמצני‭ ‬לסוכר‭:‬

האצות‭ ‬הימיות, ‬הפיטופלנקטון, ‬פועלות‭ ‬כ‭"‬מפעל‭ ‬מיחזור": ‬הן‭ ‬ממירות‭ ‬חלק‭ ‬מהפחמן‭ ‬הדו‭ ‬חמצני‭ ‬המזיק‭ ‬לסוכר‭ ‬הבונה‭ ‬את‭ ‬גופן‭ ‬בתהליך‭ ‬הפוטוסינתיזה ‭)‬ופולטות‭ ״‬על‭ ‬הדרך״ ‬חמצן‭ ‬‮–‬‭ ‬אותו‭ ‬אנו‭ ‬נושמים).

ב. הפיכת‭ ‬פחמן‭ ‬דו‭ ‬חמצני‭ ‬לגיר‭:‬

גיר, ‬או‭ ‬בשמו‭ ‬המדעי ״‬סידן‭ ‬פחמתי״, ‬הוא‭ ‬החומר‭ ‬המרכיב‭ ‬קונכיות‭ ‬ואת‭ ‬השלד‭ ‬של‭ ‬אלמוגים. ‬יצורים‭ ‬זעירים‭ ‬הנקראים‭ ‬קוקוליטופורים‭ (‬Cocolithophore‭) ‬וחוריריות,‭ (‬Foraminifera‭) ‬שהם‭ ‬בעלי‭ ‬שלד‭ ‬מסידן‭ ‬פחמתי‭ ,‬קולטים‭ ‬פחמן‭ ‬דו‭ ‬חמצני‭ ‬מהמים‭,‬ וממירים‭ ‬אותו‭ ‬לשלד‭ ‬גירני‭ .‬כך ‭"‬מתפנה‭ ‬מקום" ‬בים‭ ‬לקליטת‭ ‬פחמן‭ ‬דו‭ ‬חמצני‭ ‬נוסף‭ ‬מהאטמוספירה. ‬כשיצורים‭ ‬אלה‭ ‬מתים, ‬השלד‭ ‬שלהם‭ ‬שוקע‭ ‬לקרקעית‭ ‬הים, ‬עם‭ ‬הפחמן‭ ‬הכלוא‭ ‬בצורתו‭ ‬המנוטרלת‭ )‬שאינה‭ ‬מזיקה) ‬בתוך‭ ‬השלד. ‬הפחמן‭ ‬לא‭ ‬חוזר‭ ‬למי‭ ‬הים‭ ‬ולאטמוספירה.

מוערך‭ ‬כי‭ ‬הים‭ ‬התיכון‭ ‬קולט‭ ‬כ-18 מיליון ‬טון‭ ‬פחמן‭ ‬דו‭ ‬חמצני‭ ‬בשנה. ‬זהו‭ ‬שירות‭ ‬השווה‭ ‬ל-340 מיליון‭ ‬אירו‭ ‬בשנה. ‬מתוך‭ ‬הסכום‭ ‬הזה,‭ ‬280‭ ‬מיליון‭ ‬אירו‭ ‬קשור‭ ‬ישירות‭ ‬לפעילות‭ ‬קליטת‭ ‬פחמן‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬היצורים‭ ‬הימיים.

שלדים גירניים של חוריריות (Foraminifera) – פחמן דו חמצני בצורתו המנוטרלת, שאינה גורמת לשינויי אקלים. צילום: אורית חיימס קפצן.

אצות שונות מהפיטופלנקטון - השפעת שינוי אקלים על הים התיכון

אצות שונות מהפיטופלנקטון צילום: National Oceanic and Atmospheric Administration/Department of Commerce (NOAA) Courtesy of Dr. John R. Dolan Oceanographic Laboratory of Villefranche; Oceanological Observatory of Villefrance-sur-Mer ;NOAA MESA Project

חוברת - שמורות טבע ימיות