נגישות
כלי נגישות
מוקד Sea Watch

המינים הפולשים

השפעתם של המינים הפולשים

חופי הים התיכון בארץ, רגישים מאוד למינים פולשים. מרבית הפולשים מגיעים מים סוף דרך תעלת סואץ. עקב דמיון בתנאים בין מזרח הים התיכון לים סוף והקרבה הגדולה לפתח התעלה, מינים אלו מתבססים בחופי הארץ ומהווים איום על מינים מקומיים על ידי טריפה בלתי מבוקרת, או דחיקה של מינים מקומיים.

מינים מבוססים: מינים רבים הופיעו בחופי הארץ זה מכבר והתבססו כחלק מהמערכת האקולוגית. מינים אלו כמעט ואינם ניתנים למיגור בשל מספרם הרב ולעיתים אף תופסים את מקומו של בעל חיים מקומי במערכת האקולוגית.

דיווח על המינים שהופיעו בתקופה האחרונה והם עדיין לא מבוססים, עשוי לסייע למיגור אפקטיבי. לעיתים מדובר במינים שיכולת ההתבססות וההצלחה שלהם בדחיקת מינים מקומיים, מוכרים לנו מחקרי מקרה ברחבי העולם. הזהרון ההדור הוא דוגמא למין שנצפה מספר פעמים מול חופי הארץ. הוא טרם התבסס כאן אולם הוא מוכר כמין שהתבסס במקומות רבים ובעיקר בחופים הקריביים, שם ניכר שנוכחותו פוגעת במינים המקומיים.

האפליקציה מכילה את רשימת המינים הפולשים (או מועמדים לפלישה) שטרם התבססו וניתן לבחון אפשרות למיגורם.

איצטלנים
Ascidia sp 

תיאור ויזואלי:

אצטלן יחידאי בצבע חלבי-שקוף עם טוניקה חלקה וקשיחה. יוצר צברים של 3-5 פרטים על גבי מצעים מלאכותיים, בעיקר בנמלים ועל גבי כלי שייט. גודל הפרט 2-4 ס"מ.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:

כן, ידוע ממרינות ומעגנות, אך לא ממצעים טבעיים.

דגשים לדיווח:
נשמח לכל דיווח.

צילום: רותם טריביצקי

Ciona 
intestinalis

תיאור ויזואלי:
איצטלן יחידאי שקוף עם טבעת בצבע צהוב על הסיפונים. בעל צורת גוף מאורכת וטוניקה ג’לטינית ורכה. יוצר צברים גדולים על דפנות כלי שייט ומשטחים מלאכותיים.

פוטנציאל הנזק:
מין זה מוגדר כאחד המזיקים הגדולים ביותר מבין אוכלוסיית צימדת הים (פאולינג). יוצר צברים גדולים על משטחים קשים המונעים מבעלי חיים אחרים להתיישב. עלול לגרום לחסימה של תשתיות ימיות, ונזק לכלי שייט.

מקור:
אטלנטי.

האם ידוע כפולש בישראל:
לא.

דגשים לדיווח:
אם נצפה, חובה לדווח בהקדם האפשרי!

Ciona intestinalis

צילום: נועה שנקר

Herdmania 
momus

תיאור ויזואלי:
איצטלן יחידאי ורוד עם מעטפת גוף רכה למגע. יוצר צברים של 3-5 פרטים על גבי מצעים מלאכותיים ועלול להימצא גם על מצע טבעי קשיח. גודל הפרט 4-8 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
מין זה יוצר צברים גדולים על משטחים קשים המונעים מבעלי חיים אחרים להתיישב. עלול לגרום לחסימה של תשתיות ימיות, ונזק לכלי שייט.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
כן, מתל-אביב צפונה, בעיקר על מצעים מלאכותיים אך בשנתיים האחרונות גם על גבי מצע טבעי. טרם דווח מאזור הדרום.

דגשים לדיווח:
דווחו לנו בעיקר על תצפיות מדרום לתל אביב.

Herdmania momus

צילום: נועה שנקר

Styela 
clava

תיאור ויזואלי:
איצטלן יחידאי חום עם בליטות, נצמד בעזרת גבעול מאורך למצע. יוצר צברים של עשרות פרטים על גבי חבלים וכלי שייט. גודלו נע בין 3-10 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
מין זה מוגדר כאחד המזיקים הגדולים ביותר מבין אוכלוסיית צימדת הים (פאולינג). יוצר צברים גדולים על משטחים קשים המונעים מבעלי חיים אחרים להתיישב. עלול לגרום לחסימה של תשתיות ימיות, ונזק לכלי שייט.

מקור:
אטלנטי.

האם ידוע כפולש בישראל:
לא.

דגשים לדיווח:
אם נצפה, חובה לדווח בהקדם האפשרי!

Styela clava

צילום: נועה שנקר

Styela 
plicata

תיאור ויזואלי:
איצטלן יחידאי בצבע אפור מכוסה לעיתים בבעלי חיים אחרים. גדול יחסית (5-10 ס”מ), נפוץ במרינות ומעגנות. נראה ככדורים אפורים על גבי חבלים.

פוטנציאל הנזק:
מין זה יוצר צברים גדולים על גבי חבלים במרינות, ועל דפנות כלי שייט. עלול לגרום לקריסה של החבל מפאת המשקל הרב, לחסימה של תשתיות ימיות, ונזק לכלי שייט.

מקור:
אטלנטי.

האם ידוע כפולש בישראל:
כן, ידוע ממרינות ומעגנות, אך לא ממצעים טבעיים.

דגשים לדיווח:
דווחו לנו בעיקר על תצפיות בשטחים טבעיים.

Styela plicata

צילום: נועה שנקר

Symplegma
Bahraini

תיאור ויזואלי:
איצטלן מושבתי היוצר מרבדים בצבע ורוד פוקסיה. ניתן להבחין בפתחי היציאה והכניסה. גודל המושבה נע בין סנטימטרים בודדים לכמה עשרות.

פוטנציאל הנזק:
מין זה מכסה משטחים מלאכותיים ומונע מבע”ח אחרים להתיישב. גורם נזק לדפנות כלי שייט.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
כן, ידוע לאורך החוף בעיקר על גבי מצעים מלאכותיים.

דגשים לדיווח:
דווחו לנו בעיקר על תצפיות בשטחים טבעיים.

Symplegma Bahraini

צילום: נועה שנקר

דגים

סרטנון עינוני

תיאור ויזואלי:
נמצאים בפתחי מחילות קטנות אשר נחפרות על ידי סרטנים נקשנים. כחלק מחיי שיתוף הדוקים עם הסרטנים הנמצאים בתוך המחילה, הם עומדים על המשמר מפני טורפים אך בורחים פנימה כאשר חשים בשעת סכנה בורח הדג ובכך מתריע לנקשן להסתתר עמוק  בתוכה.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
כן, נפוץ בקניון אכזיב מעומק רדוד ועד 30 מ'.

דגשים לדיווח:
נודה על דיווח תצפיות מחוץ לקניון אכזיב.

צילום: שבי רוטמן

Epinephelus
 areolatus

דקר ברוד

תיאור ויזואלי:

ממשפחת הדקריים (לוקוס), נבדל ממיני דקרים קרובים בדפוס נקודות גדולות ופרודות יותר המזכירות חברבורות של נמר. חיי בעיקר בקרבת ריפים מעומק רדוד ועד לעמוק של 200 מ'.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים בודדות.

דגשים לדיווח:
אין.

צילום: עוז ריטנר

אבנון מגושם

תיאור ויזואלי:
דג כבד ומגושם בעל הסוואה מושלמת, שוכב רוב הזמן על גבי סלע או קבור עד עיניו בחול במארב לטרף. אורך פרטים בוגרים 10-30 סנטימטר. נבדל מעקרבנונים אחרים במבנה גופו המגושם והרחב.

פוטנציאל הנזק:
דג ארסי מאוד. סכנת מוות!

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה בעבר פעם אחת. לא ידוע האם התבססה אוכלוסיה יציבה.

דגשים לדיווח:
ארסי – אסור לגעת בדג!

אבנון מגושם

גדול עין גבנוני (כסוף)

תיאור ויזואלי:
פעיל לילה, ניזון ממגוון רב של בעלי-חיים הכולל רכיכות, נחשוני ים, קיפודי ים, סרטנים, מלפפוני ים, ואיצטלנים. פרטים בוגרים יוצרים לעיתים קרובות להקות של עד 50 פרטים, אך ניתן לראותם גם ביחידים. פרטים צעירים בדרך כלל נמצאים ביחידות. מגיע עד לגודל מקסימלי של 60 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

גדול עין גבנוני (כסוף)

דפדוף הפסים

תיאור ויזואלי:
שמו העברי נגזר משמו הערבי אשר משמעותו בעברית היא “דפים”. ניזון בעיקר מפלנקטון, רכיכות וסרטנים. צורת גופו פחוסה מאפשרת לו לתמרן בין האלמוגים והסלעים אשר מהווים לו מקלט.לרוב הם נצפים בלהקות קטנות המונות כמה עשרות פריטים. לעיתים הם עולים לגובה פני המים. נפוץ בגודל של של 15 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
קיימים שני מינים דומים מאוד, שמקור האחד אטלנטי והשני טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

דפדוף הפסים

זהרון הדור

תיאור ויזואלי:
פעיל לילה המבלה את שעות היום במערות וכוכים בנחלות קבועות. ניזון מדגים. אורך פרטים בוגרים 10-40 סנטימטר. קל לזיהוי על ידי סנפירי החזה והגב שלו שמוארכים וצבעוניים.

פוטנציאל הנזק:
דג ארסי! בקריבים התפשט בצורה בלתי מבוקרת וגורם נזק אדיר למערכת האקולוגית על ידי אכילת דגיגים.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות. לא ידוע האם התבססה אוכלוסיה יציבה.

דגשים לדיווח:
ארסי – אסור לגעת בדג!

היתר לדיג של ערך טבע מוגן-זהרון, בים התיכון.

זהרון הדור

פרפרון שחור שת

תיאור ויזואלי:
חי בזוגות בנחלות קבועות עד לעומק של 30 מטרים. ניזון מאלמוגים. אורך פרטים בוגרים 10-14 סנטימטר. קל לזיהוי בצבעו הצהוב ובסנפיר השת השחור.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות. לא ידוע האם התבססה אוכלוסיה יציבה.

דגשים לדיווח:
אין.

פרפרון שחור שת

צילום: ענת לין

פרפרון חום לחי

תיאור ויזואלי:
מתגורר בעומקים של 3-12 מטרים. רוב הזמן נראה בזוג, תזונתו העיקרית מורכבת מפוליפים של אלמוגים. אורך פרטים בוגרים 10-12 סנטימטר. קל לזיהוי בעזרת ראשו הכתום.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעם אחת בלבד.

דגשים לדיווח:
אין.

פרפרון חום לחי

דקר כתום נקודות

תיאור ויזואלי:
מתגורר בריפים עד לעומק של 100 מטרים. טורף, ניזון מדגים וחסרי חוליות גדולים. אורך פרטים בוגרים עד 120 סנטימטר נבדל ממיני דקרים קרובים בעזרת הנקודות הכתומות על גופו והיעדר כתמים משושים על הסנפירים.

פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

דקר כתום נקודות

דקר דו ימי

תיאור ויזואלי:
חי במגוון רחב של בתי גידול עד לעומק של 150 מטרים. טורף, ניזון מדגים וחסרי חוליות. נפוץ בגודל של 100 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

דקר דו ימי

דקר החישוקים

תיאור ויזואלי:
חי בין סלעים בשונית האלמוגים בעומק רדוד אך מגיע גם לעומק 150 מטרים. נפוץ בגודל של 22 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

דקר החישוקים

קיסר הדור

תיאור ויזואלי:
חי כבודד בנחלות קבועות בקדמת השונית. מגן על נחלתו בקנאות מפני חדירה של בני מינו. לצעירים דגם צבע שונה משל הבוגרים. מגיע עד לגודל מקסימאלי של 40 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

קיסר הדור

צילום: L.Dafni

פלטקס ארך-סנפיר

תיאור ויזואלי:
כראוי לשמו, בעל סנפיר גב וסנפיר שת ארוכים. פרטים בוגרים חיים במפרצים מוגנים אך גם באזורים עמוקים הרחק מהחוף. נמצאים בדרך כלל בקרבת עצמים שקועים גדולים כדוגמאת סירות טבועות. בוגרים מתלהקים לרוב בלהקות גדולות. פרטים צעירים נמצאים בדרך כלל בסמוך לפני המים, ובאזורים בהן מצוי עשב ים. מגיע עד לגודל מקסימאלי של 70 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

פלטקס ארך-סנפיר

קיפודג רב קוצי

תיאור ויזואלי:
פעיל לילה, ניזון מרכיכות בעלות מעטה קשה שהוא מפצח בקלות בעזרת שיניו המוצקות. מסוגל לנפח את גופו בשעת סכנה ע”י בליעה מהירה של מים או אויר. מגיע עד לגודל מקסימלי של 34 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
בינוני – לדג קוצים אך הוא אינו ארסי.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

קיפודג רב קוצי

שריונון משולש

תיאור ויזואלי:
חי בקרבת קרקע חולית או מכוסה צמחייה. גופו משוריין בצורת משולש. ניזון מחסרי חוליות שוכני קרקע. מגיע עד לגודל מקסימלי של 30 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה מספר פעמים, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

שריונון משולש

קפסינון נקוד

תיאור ויזואלי:
שחיין איטי ומגושם גוף. ניזון מאצות וחסרי חוליות זעירים המצויים על גבי המצע. מפריש חומר רעיל בעת סכנה. גוף עשוי מתבנית קשה של לוחיות משושות בצורת קופסא מרובעת. לפרטים צעירים (עד 4 ס”מ) כתמים חומים- שחורים על רקע צהוב. מגיע עד לגודל מקסימלי של 45 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
נמוך.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות בלבד, הראשון מבניהם ב-2011. עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

קפסינון נקוד

תמסחן ראשתן

תיאור ויזואלי:
בעל צורה הדומה לתנין, עם גוף וראש שטוחים ושיניים חזקות. בעל גוון הדומה לצבע הקרקע ומשמש לו כהסוואה. ניזון בעיקר מדגים וסרטנים ע”י זינוק מהיר ממקום מחבואו. לרוב נצפה חבוי היטב בחול כאשר רק הראש והעיניים מציצות החוצה. מגיע עד לגודל מקסימלי של 70 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
לא ידוע. עלול לגרום נזק אקולוגי על ידי טריפת דגים מקומיים.

מקור:
טרופי.

האם ידוע כפולש בישראל:
נצפה פעמים בודדות, אך עדיין נדיר בים התיכון.

דגשים לדיווח:
אין.

תמסחן ראשתן

סרטנים
Saron 
marmoratus

שרימפ השיש

תיאור ויזואלי:
סרטן ארוך בטן קטן מאוד, בעל צבעים עזים בגוונים של חום בהיר עם נקודות אדומות ורגליים צהובות עם פסים אדומים וסגולים (הדגם יכול להשתנות בין הפרטים). גודל: עד כ- 5 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
השפעתו על הסביבה עדיין אינה ברורה אך קצב ההתפשטות שלו גבוה מאוד.

מקור:
במקור מהאוקיאנוסים השקט וההודי, ונפוץ מאוד גם במפרץ אילת, שם הוא מתחבא בין כוכים ואלמוגים.

האם ידוע כפולש בישראל:
בים תיכון נצפה לראשונה בקיץ 2013 בעומק של כ-20 מטרים בחוף הצפוני של ישראל. כיום הוא נראה עד לעומק של כ-30 מטרים בכל האזור הסלעי של קניון אכזיב אך ככל הנראה כבר הגיע עד לקיסריה.

דגשים לדיווח:
דווחו לנו בעיקר אם איתרתם מין זה מדרום לחדרה.

Saron marmoratus

צילום: שבי רוטמן

Matuta 
victor

תיאור ויזואלי:
סרטן קצר בטן בעל שריון בצורת ביצה ושני קוצים בולטים משני הצדדים. צבע הגוף והצבתות שנהב עם נקודות סגולות, רגלי ההלכה בצבע צהוב ומעט נקודות סגולות. הסרטן אוהב להתחפר בחול ונצפה לעיתים אף בחוף הים מחוץ למים. גודל: עד כ- 5 ס”מ.

פוטנציאל הנזק:
ניזון מחסרי חוליות הנעים על פני הקרקע באטיות כך שאם אוכלוסייתו תגדל השפעתו על הטרף עלולה להיות רבה.

מקור:
במקור מהאוקיאנוסים השקט וההודי, וידוע גם ממפרץ אילת.

האם ידוע כפולש בישראל:
בים תיכון הוא נצפה לראשונה בישראל בסתיו 2012 ומאז נראים פרטים שלו מדי פעם באזורים הרדודים והחוליים של חופי ישראל.

דגשים לדיווח:
דווחו לנו בעיקר אם איתרתם מין זה בשטח טבעי.

Matuta victor

צילום: עוז ריטנר

Percnon 
gibbesi

תיאור ויזואלי:
סרטן קצר בטן בעל רגלי הליכה ארוכות יחסית ושריון דמוי דיסק. צבעו חום עם עיגולים זהובים באזורי המפרקים של הרגליים. נמצא באזור גאות ושפל בין הסלעים. גודל שריון: עד כ-30 מ”מ.

פוטנציאל הנזק:
בעל קצב התפשטות גבוה מאוד, כאשר תוך 12 שנה הוא ביסס אוכלוסיות לאורך כמעט כל חופי הים התיכון. נחשב לאוכל כל וחסר טורפים פוטנציאלים כך שהשפעתו על בעלי החיים והצמחים שבסביבתו עלולה להיות נרחבת.

מקור:
במקור מהאוקיאנוסים השקט והאטלנטי.

האם ידוע כפולש בישראל:
בישראל תועד לראשונה בשנת 2009 ומאז נראה מדי פעם במים רדודים וסלעיים. נמכר גם לבעלי אקווריומים.

דגשים לדיווח:
דווחו לנו בעיקר אם איתרתם מין זה בשטח טבעי.

Percnon gibbesi

צילום: עוז ריטנר

Actaea 
savignii

תיאור ויזואלי:
סרטן קצר בטן קטנטן בעל שריון ביצתי וקמור מעט בחלק הקדמי המכוסה בגושים עגולים וחלקים. צבע הגוף צהוב עם כתמים סגולים- חומים. הציפורניים של הזכר כהים בצבע חום עד שחור, ואילו אצל הנקבה הציפורניים בהירות יותר. נמצא בעומקים רדודים מסתתר בכוכים וסלעים..

פוטנציאל הנזק:
השפעתו על הסביבה עדיין אינה ברורה.

מקור:
במקור מהים האדום ונצפה פעמים רבות בתעלת סואץ.

האם ידוע כפולש בישראל:
בים תיכון נצפה לראשונה באזור חיפה בשנת 2010 ובשנה שלאחר מכן בתורכיה. מסיבה זו ייתכן והסרטן כבר ביסס אוכלוסייה גדולה לאורך חופי ישראל אך בשל היותו קטן ונחבא הוא לא נראה בישראל מאז הדיווח הראשון.

דגשים לדיווח:
אם נצפה, חובה לדווח בהקדם האפשרי!

Actaea savignii

צילום: עוז ריטנר

איך הדיווח שלך יעשה שינוי?

דיווח על מינים שאינם מבוססים, מועבר אל האקדמיה לחוקרים בתחומים הרלוונטיים ואל רשות הטבע והגנים. צוות המומחים משתדל לאתר את המקרים והאתרים בהם ניתן לבודד את הפולשים ולעצור או להאט את פגיעתם באוכלוסייה המקומית.

על מה חשוב להקפיד?

בכדי לוודא שאכן מדובר במין פולש שקיים סיכוי למגרו, אנא דווחו על מינים מתוך הרשימה (או מינים שאינם מוכרים כלל באזור זה). צירוף תמונה ישפר את אמינות הזיהוי.

להמשך קריאה: רשת רפאים >>>