נגישות
כלי נגישות
על מה אנחנו שומרים?

בתי הגידול

בתי הגידול

 
חוברת ״שוניות סלעיות״

חוברת ״שוניות סלעיות״

 
 
עולם חבוי בין גרגרי החול – המצע הרך בים התיכון - בתי גידול

חוברת ״עולם חבוי בין גרגרי החול – המצע הרך בים התיכון״

א. השוניות הסלעיות:

שוניות סלעיות בים התיכון – אוצרות הטבע החבויים של הים.

בתי גידול סלעיים, או שוניות סלעיות (rocky reefs), נחשבים לבתי הגידול הטבעיים העשירים ביותר מבחינה ביולוגית בימים בעלי טמפרטורה ממוזגת (כמו הים התיכון). טבלאות הגידוד הן בית גידול סלעי המצוי לאורך החוף, מושתת על מצע סלע כורכר והינו ייחודי בקנה מידה עולמי.

השוניות הסלעיות מאכלסות מאות מינים של צמחים (אצות) ובעלי חיים (חסרי חוליות, דגים, וגם אתר תזונה לצבי ים). מקור העושר הוא היותן של השוניות “אי של יציבות” בסביבה דינמית וזורמת. אי יציב זה מאפשר ליצורים להתיישב על מצע המורכב מתצורות סלע מגוונות (לדוגמה, משטחי סלע, כוכים, מערות וסדקים, וגם מחילות בתוך הסלע), שכל אחד מהם מהווה בית ליצורים בעלי מאפיינים שונים. כלומר – בשוניות הסלעיות יש מגוון רחב של גומחות אקולוגיות.

השוניות הסלעיות הן המערכת האקולוגית העשירה ביותר ביצורים חיים בים התיכון, קצת בדומה למקבילותיהן בימים הטרופיים – שוניות האלמוגים. לדוגמא, בפיסת סלע אחת במשקל 1 קילו שהוצאה מהשונית הסלעית נמצאו 39 מינים של אצות ובעלי חיים החיים על ובתוך הסלע. מאות מינים של בעלי חיים ואצות מוצאים את ביתם בשוניות הסלעיות, בשלל צורות וצבעים, תוך קיום מארג חיים מורכב של קשרי גומלין ביניהם.

ממצאים עדכניים מצביעים על הדרדרות מדאיגה במצבן האקולוגי של השוניות הסלעיות, לדוגמה היכחדות של מספר מיני מפתח, כגון הרכיכה ארגמנית אדומת פה – מינים חיוניים לשמירה על שלמות מארג המזון, היעלמות מינים מקומיים והשתלטות של מיני בעלי-חיים זרים פולשים. במרבית השוניות הסלעיות נצפית חברת דגים דלה במספר המינים המסחריים ובגודל גוף קטן של הפרטים.

לחלק מהאיומים על המערכת האקולוגית, כמו דיג יתר, פגיעה פיזית בשל פיתוח תשתיות וזיהום ממקורות יבשתיים ישראליים, ניתן לתת מענה ישיר. חלק מהאיומים, כמו שינוי אקלים ופלישות ביולוגיות, מצויים מחוץ לתחום ההשפעה הבלעדי של מדינת ישראל. לפיכך, המענה הטוב ביותר לאתגר שהם מציבים, הוא לשמור על בריאותה וחוסנה של המערכת האקולוגית באמצעות הפחתת הלחצים הישירים המוזכרים לעיל, והגנה על השוניות הסלעיות במסגרת שמורות טבע, מכיוון שבית גידול מוגן יותר יהיה גם עמיד יותר להשפעות חיצוניות.

ב. בתי גידול של מצע רך:

עולם חבוי בין גרגרי החול – המצע הרך בים התיכון.

רובנו מכירים את סביבת הקרקעית הימית הרכה דרך ביקורים בחוף הים ושוטטות על חופים חוליים זהובים, איסוף צדפים וטבילה במים הרדודים, אשר לא נראים במבט ראשון כסביבה עשירה בחיים. אולם, לא רבים יודעים כי שטחי הקרקעית הרכה מהווים את המערכת האקולוגית השניה בגודלה על פני כדור הארץ, והיא המערכת האקולוגית השליטה במרבית השטח הימי של מדינת ישראל – אזור עשיר בחיים ייחודיים ומרתקים שחשוב מאוד להכירם ולשמור עליהם.

אזור החוף המוכר לנו חשוף מאוד לשינויים בתנאים הסביבתיים ולכן מהווה בית גידול מאתגר מאוד לקיום בעלי חיים. לא רבים הם המינים המסוגלים לקבוע שם את ביתם. למרות זאת, כשמעמיקים לתוך הים והתנאים מתייצבים, יותר ויותר בעלי חיים מתגלים באזור הקרקעית ובמים שמעליה.

שטחי הקרקעית הרכה הם שם כללי למצע המורכב מחומרים שונים: חול, טין, חרסית, חצץ ושלדי בעלי חיים.

בכל בית גידול של המצע הרך מתקיימות אוכלוסיות ב”שכונות עיליות” (Epifauna) = על פני המצע, וב”שכונות תחתיות” (Infauna) = בתוך המצע. בנוסף מתקיימים גם קשרים בין החיות המאכלסות את הקרקעית ובין החי המאכלס את עמודת המים שמעליה.

המצע הרך, המורכב מגרגרים/חלקיקים בודדים הנעים ממקום למקום, כמעט ואינו תומך בהתבססות של בעלי חיים ישיבים (צמודי מצע), שמאפיינים מצע סלעי ולכן מרבית בעלי החיים שמצויים בתוכו ועליו הם בעלי חיים עם יכולת ניידות כלשהי. סרטנים ארוכי בטן (שרימפסים), דגים וגם בטאים כדוגמת הגיטרן הם דוגמא לבעלי חיים ניידים ביותר ואילו נוצות ים, תולעים רב זיפיות למיניהן וצדפות מסויימות הן בדרך כלל מוגבלות ביכולת התנועה שלהן.

פעילות האדם מאיימת לפעמים על תפקודה של המערכת האקולוגית במצע הרך, ופוגעת באיזון העדין המתקיים בה. בין גורמים אלה ניתן למנות הרס בית הגידול הנגרם מ”חריש” חוזר ונשנה של הקרקעית במהלך דיג מכמורת, שינוי בתנאים הכימיים כתוצאה מהזרמות שונות אל הים (ביוב, שפכי מפעלים, תמלחת התפלה), הפרעות פיזיות למצע כדוגמת תוספת מבנים קשיחים, חפירות למיניהן, כריית חול וגם תופעות של פלישת מינים ושינויי אקלים. כל אלה מהווים איום על בתי הגידול של הקרקעית הרכה ועל בעלי החיים השוכנים בהם. ההשפעות השליליות של פעילויות כאלה יכולות לכלול שינויים במבנה חברת החי, העלמות מינים מקומיים, כניסת מינים פולשים, צמצום שטחי בתי גידול, פגיעה ברבייה של צבי ים ועוד.

 

חתך רוחב המראה את עושר החיים במצע הרך של הים התיכון | איור: אלכסיי מליק – אדמוב

חתך רוחב המראה את עושר החיים במצע הרך של הים התיכון | איור: אלכסיי מליק – אדמוב

להמשך קריאה: המינים המוגנים >>>