נגישות
כלי נגישות
על מה אנחנו שומרים?

בתי הגידול

שמורות ימיות - המצע הרך

שמורות ימיות - הים העמוק

 

שוניות סלעיות | צילום: גיל רילוב

המצע הרך | צילום: אילן שחם

הים העמוק

שונית הספוגים | צילום: טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב

שוניות סלעיות

אוצרות הטבע החבויים של הים.

בתי גידול סלעיים, או שוניות סלעיות (rocky reefs), נחשבים לבתי הגידול הטבעיים העשירים ביותר מבחינה ביולוגית בימים בעלי טמפרטורה ממוזגת (כמו הים התיכון). טבלאות הגידוד הן בית גידול סלעי המצוי לאורך החוף, מושתת על מצע סלע כורכר והינו ייחודי בקנה מידה עולמי.

השוניות הסלעיות מאכלסות מאות מינים של צמחים (אצות) ובעלי חיים (חסרי חוליות, דגים, וגם אתר תזונה לצבי ים). מקור העושר הוא היותן של השוניות “אי של יציבות” בסביבה דינמית וזורמת. אי יציב זה מאפשר ליצורים להתיישב על מצע המורכב מתצורות סלע מגוונות (לדוגמה, משטחי סלע, כוכים, מערות וסדקים, וגם מחילות בתוך הסלע), שכל אחד מהם מהווה בית ליצורים בעלי מאפיינים שונים. כלומר – בשוניות הסלעיות יש מגוון רחב של גומחות אקולוגיות.

השוניות הסלעיות הן המערכת האקולוגית העשירה ביותר ביצורים חיים בים התיכון, קצת בדומה למקבילותיהן בימים הטרופיים – שוניות האלמוגים. לדוגמא, בפיסת סלע אחת במשקל 1 קילו שהוצאה מהשונית הסלעית נמצאו 39 מינים של אצות ובעלי חיים החיים על ובתוך הסלע. מאות מינים של בעלי חיים ואצות מוצאים את ביתם בשוניות הסלעיות, בשלל צורות וצבעים, תוך קיום מארג חיים מורכב של קשרי גומלין ביניהם.

ממצאים עדכניים מצביעים על הדרדרות מדאיגה במצבן האקולוגי של השוניות הסלעיות, לדוגמה היכחדות של מספר מיני מפתח, כגון הרכיכה ארגמנית אדומת פה – מינים חיוניים לשמירה על שלמות מארג המזון, היעלמות מינים מקומיים והשתלטות של מיני בעלי-חיים זרים פולשים. במרבית השוניות הסלעיות נצפית חברת דגים דלה במספר המינים המסחריים ובגודל גוף קטן של הפרטים.

לחלק מהאיומים על המערכת האקולוגית, כמו דיג יתר, פגיעה פיזית בשל פיתוח תשתיות וזיהום ממקורות יבשתיים ישראליים, ניתן לתת מענה ישיר. חלק מהאיומים, כמו שינוי אקלים ופלישות ביולוגיות, מצויים מחוץ לתחום ההשפעה הבלעדי של מדינת ישראל. לפיכך, המענה הטוב ביותר לאתגר שהם מציבים, הוא לשמור על בריאותה וחוסנה של המערכת האקולוגית באמצעות הפחתת הלחצים הישירים המוזכרים לעיל, והגנה על השוניות הסלעיות במסגרת שמורות טבע, מכיוון שבית גידול מוגן יותר יהיה גם עמיד יותר להשפעות חיצוניות.

לחוברת ״שוניות סלעיות״

צילום: גיל רילוב

המצע הרך

עולם חבוי בין גרגרי החול – המצע הרך בים התיכון.

רובנו מכירים את סביבת הקרקעית הימית הרכה דרך ביקורים בחוף הים ושוטטות על חופים חוליים זהובים, איסוף צדפים וטבילה במים הרדודים, אשר לא נראים במבט ראשון כסביבה עשירה בחיים. אולם, לא רבים יודעים כי שטחי הקרקעית הרכה מהווים את המערכת האקולוגית השניה בגודלה על פני כדור הארץ, והיא המערכת האקולוגית השליטה במרבית השטח הימי של מדינת ישראל – אזור עשיר בחיים ייחודיים ומרתקים שחשוב מאוד להכירם ולשמור עליהם.

אזור החוף המוכר לנו חשוף מאוד לשינויים בתנאים הסביבתיים ולכן מהווה בית גידול מאתגר מאוד לקיום בעלי חיים. לא רבים הם המינים המסוגלים לקבוע שם את ביתם. למרות זאת, כשמעמיקים לתוך הים והתנאים מתייצבים, יותר ויותר בעלי חיים מתגלים באזור הקרקעית ובמים שמעליה.

שטחי הקרקעית הרכה הם שם כללי למצע המורכב מחומרים שונים: חול, טין, חרסית, חצץ ושלדי בעלי חיים.

בכל בית גידול של המצע הרך מתקיימות אוכלוסיות ב”שכונות עיליות” (Epifauna) = על פני המצע, וב”שכונות תחתיות” (Infauna) = בתוך המצע. בנוסף מתקיימים גם קשרים בין החיות המאכלסות את הקרקעית ובין החי המאכלס את עמודת המים שמעליה.

המצע הרך, המורכב מגרגרים/חלקיקים בודדים הנעים ממקום למקום, כמעט ואינו תומך בהתבססות של בעלי חיים ישיבים (צמודי מצע), שמאפיינים מצע סלעי ולכן מרבית בעלי החיים שמצויים בתוכו ועליו הם בעלי חיים עם יכולת ניידות כלשהי. סרטנים ארוכי בטן (שרימפסים), דגים וגם בטאים כדוגמת הגיטרן הם דוגמא לבעלי חיים ניידים ביותר ואילו נוצות ים, תולעים רב זיפיות למיניהן וצדפות מסויימות הן בדרך כלל מוגבלות ביכולת התנועה שלהן.

פעילות האדם מאיימת לפעמים על תפקודה של המערכת האקולוגית במצע הרך, ופוגעת באיזון העדין המתקיים בה. בין גורמים אלה ניתן למנות הרס בית הגידול הנגרם מ”חריש” חוזר ונשנה של הקרקעית במהלך דיג מכמורת, שינוי בתנאים הכימיים כתוצאה מהזרמות שונות אל הים (ביוב, שפכי מפעלים, תמלחת התפלה), הפרעות פיזיות למצע כדוגמת תוספת מבנים קשיחים, חפירות למיניהן, כריית חול וגם תופעות של פלישת מינים ושינויי אקלים. כל אלה מהווים איום על בתי הגידול של הקרקעית הרכה ועל בעלי החיים השוכנים בהם. ההשפעות השליליות של פעילויות כאלה יכולות לכלול שינויים במבנה חברת החי, העלמות מינים מקומיים, כניסת מינים פולשים, צמצום שטחי בתי גידול, פגיעה ברבייה של צבי ים ועוד.

לחוברת ״עולם חבוי בין גרגרי החול – המצע הרך בים התיכון״

צילום: אילן שחם

הים העמוק

חשוך, קר, דחוס ומיוחד

הים העמוק כמעט לא ידוע ומוכר לנו –  אפילו פחות מהירח.

הוא חשוך, קר, שורר בו לחץ אטמוספרי אדיר, ולמרות זאת – הוא מלא בחיים.

ככלל, היצרנות הביולוגית בים העמוק היא נמוכה יחסית, בגלל היעדרו של אור השמש. זו אחת הסיבות לרגישות הגדולה של אזור זה להפרעות. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, בגלל שההתחדשות הביולוגית היא מאוד איטית בבית גידול זה.

למרות זאת, מוערך שהמגוון הביולוגי בים העמוק הוא עצום. לדוגמה, מוערך כי קיימים יותר מיני אלמוגים של מים עמוקים, מאשר מיני אלמוגים בים הטרופי! (1)

החיים בסביבה כה מאתגרת כמו הים העמוק, מחייבים את האורגניזמים השוכנים בו להתאמות ייחודיות ופתרונות מופלאים לסביבה הקיצונית בהם הם שוכנים. הנה כמה דוגמאות איך זה לחיות בים העמוק…

(1)www.savethehighseas.org/discover-the-deep-sea/

מזון:
"אוספי השאריות":

המזון בים מגיע, בבסיסו, מיצורים המנצלים את אור השמש (כמו אצות), ואלה נמצאים במים הרדודים, עד עומק של כ-200 מ' שאליו חודר אור השמש.

בעומק הים החשוך לא קיים בסיס מארג המזון המבוסס על השמש, ולכן יצורי הים העמוק ניזונים בחלקם מה"שאריות" מלמעלה: חלקיקי מזון, שאריות של יצורים חיים והפרשות של בעלי חיים אשר "נושרים" מהמים העליונים אל עומק הים.  תופעה זו מכונה גם "שלג ימי" בגלל שהיא נראית כפתיתים לבנים הנושרים מטה.

חיות הניזונות מהשלג הימי כוללות, למשל, את אלמוגי המים העמוקים, ספוגים, תולעים צדפות, ושפע של מיקרו אורגניזמים אשר מפרקים את הנשורת והם עצמם הופכים לבסיס מארגי מזון של הים העמוק. כל אלה המקיימים עולם חי עשיר המתבסס על מה שמגיע מהעולם המואר שלמעלה(2).

"עשה זאת בעצמך":
יש כאלה שלא צריכים טובות מהשמש…
– נביעות מתאן קרות (3):
החיים על פני כדור הארץ התחילו, כנראה, בים העמוק, במקור אנרגיה שאינו מתבסס על אור השמש, אלא דווקא על נביעות קרות של גז מתאן מהקרקעית.

סביב נביעות אלה התפתחו חיידקים המנצלים את המתאן כחומר גלם לתהליך כימי המפיק אנרגיה. חיידקים אלה מצטרפים לבסיס מארג המזון הימי, המפרנס תולעים, קיפודי ים, סרטנים, צדפות, דגים ושפע של חי ימי, המהווה אי של עושר ביולוגי בלב הים העמוק. חלק מהתולעים אף חיות בסימביוזה (שיתוף) עם חיידקים המצויים בתוך גופן ומספקות להן מזון באמצעות התהליך הכימי של הפקת אנרגיה מן המתאן. נביעות אלה אף מייצרות מצע קשה שהוא תוצר של הפעילות הביולוגית. על סלע זה מתיישבים שפע יצורים, והוא מקור נוסף לעושר ביולוגי הנובע מהמורכבות המבנית של המצע.

נביעות הידרו- תרמליות(2):
מקור נוסף לאנרגיה כימית בים העמוק הוא נביעות חמות עשירות במינרלים של ברזל וגופרית, אותם מנצלים חיידקים מיוחדים להפקת אנרגיה.

(2) ברנע א. 2016. המצע הרך בים התיכון. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

(3) סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי ביםחלק ג'. 2015.  איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים, מיפוי בתי גידול והצעה למדדים לפגיעות אקולוגית בהקשר לפעילות הנדסית של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי במרחב הימי של ישראל בים התיכון. דוח חקר ימים ואגמים לישראל )חיא"ל) IOLR Report H20/2015. דוח מכון גיאולוגי GSI/11/2015. 

תקשורת:
אחת התופעות המדהימות בים העמוק היא התקשורת. בסביבה חשוכה, בעלי החיים מתקשרים זה עם זה באמצעות צלילים, "ריחות" (תקשורת כימית), ובעיקר – בעזרת אור.

כולנו מכירים את הגחליליות, המתקשרות זו עם זו בעזרת הבהובי אור בלילה החשוך. ביבשה זוהי תופעה נדירה, אך בים העמוק זו תופעה נפוצה ביותר, אשר נמצאת בשימוש של למעלה מ75% מהיצורים!(4)

אור משמש את האורגניזמים במעמקים כדי לתקשר עם בני זוג, למשוך טרף, לבלבל טורפים, ועוד.

דוגמאות מוכרות הן דג החכאי, המציב פיתיון של כדור אור לפני פיו העצום בתקווה למשוך טרף,

ודיונון שמפזר ענן של אור מסנוור בעת הימלטות מטורף.

(4) Martini, S. and Haddock, S. H. D. Quantification of bioluminescence from the surface to the deep sea demonstrates its predominance as an ecological trait. Sci. Rep. 7, 45750; doi: 10.1038/srep45750 (2017)7

מה האיומים על הים העמוק?

כיום מבוצעות בים העמוק בעיקר פעולות הקשורות לחיפוש והפקת אנרגיה.

פעולות אלה פוגעות במערכת האקולוגית הן בשלב החיפוש (הפעלת מכשירי סונאר עוצמתיים שפוגעים בחלק מהיצורים החיים), בשלב קידוחי הניסיון (פגיעה בתשתית הקרקע ופוטנציאל זיהום), קידוחי ההפקה (פגיעה בתשתית הקרקע ופוטנציאל זיהום, הנחת תשתיות הולכה, זיהום תאורה ורעש).

פעילויות דיג מכמורת בעולם מגיעות לעיתים גם לעומקים גדולים של מאות מטרים (נכון להיום – לא בישראל) , ושם זורעות הרס רב על פני כל יצורי הקרקעית השוכנים בים העמוק.

ככל שתתפתח הטכנולוגיה, עלול דיג המכמורת להעמיק ולחרוש את הקרקעית בצורה אינטנסיבית יותר בים העמוק, גם בישראל. יש לוודא שלא יותר למכמורת לבצע דיג בים העמוק.(5)

בעתיד, עלולים לצוץ איומים נוספים, במקרה שיתגלו מרבצים של מינרלים בקרקע הים.(6)

(5) www.savethehighseas.org/deep-sea-fishing/

(6)www.savethehighseas.org/deep-sea-mining/

מה הפתרון לשמירת הים העמוק של ישראל?

  • הכרזה על שמורות טבע ימיות של הים העמוק, הן בתחומי המים הטריטוריאליים (למשל שמורת ים אכזיב, ממרחק של 15 ק"מ מהחוף ועד גבול המים הטריטוריאליים), והן בתחומי המים הכלכליים. בשמורות אלה, כמוכתב על ידי חוק שמורות הטבע,  יש למנוע כל פגיעה בעולם החי, כולל פעילות דיג למינהו.

  • הסדרת קידוחי גז ונפט, לרבות שלב החיפוש וקידוחי הניסיון, במסגרת רגולציה מחמירה של המשרד להגנת הסביבה, ותוך אישורם במסגרת וועדה מעין תכנונית, כפי שתעוגן במסגרת חוק האזורים הימיים.

  • איסור דיג מכמורת בים העמוק.

 

חשיבות הים העמוק בים התיכון – מסמך של IUCN ו-WWF

הדג עכשבנון שחור פה Helicolenus dactylopterus שתועד במצלמות רובוט תת ימי מסוג Remora 6000 בעומק של כ-600 מ' על מדרון היבשת במהלך סקר שערכו חברת EDT ורשות הטבע והגנים מול חוף הכרמל

שונית הספוגים

שונית הספוגים

על גבי רכסי הכורכר העמוקים בים התיכון התפתחה שונית ייחודית שהמרכיב הדומיננטי בה הוא ספוגים.

הספוגים הם בעלי חיים רב תאיים הניזונים מסינון מי הים. מי הים מוזרמים דרך גופם בעזרת תאים מיוחדים המייצרים תת-לחץ השואב את המים דרך פתחי כניסה, ומוציא אותם דרך פתח יציאה מרכזי. הספוג ניזון מחלקיקי מזון, חיידקים ויצורים זעירים הנמצאים במי הים.

הספוגים יכולים להיות מסוג "מרפד" המצפה מצע סלעי קשה, או כמבנה תלת מימדי מורכב המספק מורכבות ונישות אקולוגיות לשלל בעלי חיים.

על רכס הכורכר העמוק בעומק של כ- 100 מ' מתחת לפני הים, מול חופי הרצליה, אותרה שונית ספוגים מרהיבה, שתועדה במחקר משותף של מעבדת פרופ' מיכה אילן מאוניברסיטת תל אביב, ורשות הטבע והגנים.

במסגרת התיעוד, שבוצע באמצעות רובוט תת מימי, ניתן לראות את הספוגים ואת שלל היצורים החיים המוצאים בהם וסביבם בית: חלזונות חסרי קונכייה, תולעים שטוחות, תמנונים, דגים, נחשוני ים, ועוד.

השונית מכילה מיני ספוגים יחודיים שלא נמצאים באזורים רדודים יותר. ככל הנראה משמשת שונית הספוגים כמקום מקלט (Refuge) למינים של ספוגים ולבעלי חיים נוספים, לרבות 6 מיני ספוגים ייחודיים שעד עתה לא נמצאו במזרח הים התיכון ושני מיני ספוגים שנחשד כי נעלמו מהמרחב הימי של ישראל.

לסרטון שונית הספוגים הרצליה (טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב; רשות הטבע והגנים)

צילום תמונה עליונה: טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב | איור תחתון: Life on Australian Seashores by Keith Davey

סרטון: שונית הספוגים | הרצליה

טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב; רשות הטבע והגנים

חתך רוחב המראה את עושר החיים במצע הרך של הים התיכון | איור: אלכסיי מליק – אדמוב

חתך רוחב המראה את עושר החיים במצע הרך של הים התיכון | איור: אלכסיי מליק – אדמוב

להמשך קריאה: המינים המוגנים >>>