נגישות
כלי נגישות
שמורות טבע ימיות

הצורך בשמורות ימיות

חשיבות‭ ‬הטבע‭ ‬בים‭ ‬והאיומים‭ ‬עליו

טבע‭ ‬ימי‭ ‬בריא‭ ‬‮–‬‭ ‬חיוני‭ ‬לאדם‭ ‬בישראל

בעמדנו אל מול הים אי אפשר שלא להתפעם מיופיו, קסמו ואלף סודותיו הצפונים במעמקיו. אלא שתפקידו של הים בחיינו איננו מסתכם רק בהיותו תמונת נוף מרחיבת לב ונפש. הים על כל אוצרות הטבע שבו חיוני לקיומנו ולרווחתנו.

לציבור ידוע שישראל תלויה לחלוטין בים התיכון, לשינוע 96%[1] מהסחורות דרכו אל הנמלים שלנו, לאספקת 80%[2] מכמות המים לצרכים ביתיים ותעשייתיים באמצעות התפלה, וכעתודת מקור האנרגיה הגדולה ביותר בישראל, באמצעות מאגרי הגז הגדולים שהתגלו לאחרונה. אולם אוצרות הטבע של הים כוללים גם את הטבע הימי…

הטבע הימי, כלומר המערכות האקולוגיות והיצורים החיים בהן, מספקים לנו תועלות רבות: שירותי הגנה חופית כ"שוברי גלים טבעיים", חמצן, מיתון שינויי אקלים,  טיהור מים ושרותי תרבות למטרות נופש, מזון, תיירות ומורשת. 

כל עוד נשמור על בריאות המערכות האקולוגיות הימיות, נוכל להמשיך ליהנות מהתועלות האקולוגיות החוסכות לנו כסף רב. השווי הכלכלי הגלובלי של שירותי המערכת האקולוגית הימית הוערך ב- 49.7 טריליון דולר בשנה[3] – להשוואה, כלל התוצר המדינתי הגולמית (תמ"ג) של האיחוד האירופי הוערך בכ- 16.3 טריליון דולר[4][5].

 

הבעיה והאתגר –

מכלול הסכנות והאיומים על עתידו של הים שלנו

התלות שלנו בים מתחזקת בד בבד עם איומים גוברים על בריאות הסביבה הימית. הים התיכון נחשב כים המאוים ביותר בעולם[11]. ניתן לחלק את הלחצים על הסביבה הימית למקומיים (הרס בית גידול, דיג יתר, זיהום) וגלובליים (שינויי אקלים, פלישה מאסיבית של מינים זרים).

שיטות דיג הרסניות ודיג יתר החלישו את יציבות המערכת האקולוגית בישראל, ופערו בה חללים אשר חלקם מולאו על ידי מינים זרים שפלשו לים תיכון מים סוף. בתי גידול נפגעו עקב דיג מכמורתנים, העברת קווי תשתית בקרקעית הים והרחפת חול מכרייה. בניה של מבניים חופיים וימיים שינו את מאזן זרימת החול לאורך החוף, ולכן חופים רבים עברו הצרה וגלי הים נוגסים ברגלי מצוקי החוף שלנו. למרות שיפור בהזרמת ביוב ושפכים תעשייתיים[6][7], אלה עדיין עושים את דרכם לים בו אנו מתרחצים עם ילדינו, כולל הזרמה חסרת תקדים של תמלחות ממפעלי התפלה – אשר קשה להעריך את השפעתה.

כולנו בסירה אחת. פגיעה בטבע הימי ובאיזון המערכת האקולוגית = פגיעה ברווחת האדם.

בשל שינויים גלובלים ומקומיים, בריאות המערכת האקולוגית בים מדרדרת. מערכת אקולוגית לא יציבה אינה יכולה לספק את התועלות האקולוגיות שאנחנו כה נסמכים עליהם לרווחתנו. הפגיעה בסביבה הימית הגלובלית בשנים האחרונים הוערכה באובדן שרותים אקולוגיים בסכום של 10.9 טריליון דולר לשנה, סכום הדומה לכלל התמ"ג של סין![8]

השפעה על שינויים גלובלים היא מעבר ליכולת מדינת ישראל ולכן חובה עלינו לעשות מה שביכולתנו כדי למתן את ההשפעות השליליות המקומיות שלנו על הסביבה הימית: הרס בתי גידול, דיג יתר וזיהום. שמורות ימיות הן כלי סטטוטורי יעיל להגנה על המערכות האקולוגיות וליצירת עמידות בפני ריבוי מפגעים.

 
[1] רשות הספנות והנמלים. 2017. שנתון סטטיסטי ספנות ונמלים 2017. חיפה: אגף תכנון כלכלה וקשרי חוץ.
[2]רשות המים. 2016. התפלה. http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Desalination/Pages/default.aspx
[3] Costanza R, de Groot R, Sutton P, et al. 2014. Changes in the global value of ecosystem services. Global environmental change 26: 152-158.
[4] ערך הדולר תואם לערכו בשנה בה חושבו הנתונים עבור הפניה מספר 2
[5] The World Bank. 2011. GDP (curent US$). https://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD?locations=EU
[6] חברת החשמל. 2014. תקציר דו"ח הזרמות לים לתקופה: ינואר – דצמבר 2014. https://www.iec.co.il/environment/Documents/Air/abstract_hazrama_layam-2014.pdf
[7]  יהל ר ואנגרט נ. 2012. מדיניות שמירת הטבע בים התיכון- שמורות טבע ימיות ככלי לשימור הסביבה והמגוון בים התיכון. https://www.parks.org.il/wp-content/uploads/2018/01/2-mediniyutYamTichon.pdf
[8] Costanza R, de Groot R, Sutton P, et al. 2014. Changes in the global value of ecosystem services. Global environmental change 26: 152-158.
[9] Zeppilli D, Sarrazin J, Leduc D, et al. 2015. Is the meiofauna a good indicator for climate change and anthropogenic impacts?. Marine Biodiversity, 45(3): 505-535.
[10] Coll M, Piroddi C, Steenbeek J, et al. 2010. The biodiversity of the Mediterranean Sea: estimates, patterns, and threats. PloS one, 5(8): e11842.
[11] Costello MJ, Coll M, Danovaro R, et al. 2010. A census of marine biodiversity knowledge, resources, and future challenges. PloS one, 5(8): e12110.
צילומים: טל אידן, מעבדת פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת ת"א. סקר בשיתוף רשות הטבע והגנים; שבי רוטמן; רוי גווילי; חברת החשמל לישראל Geisen Markus; National Oceanic and Atmospheric Administration/Department of Commerce (NOAA) Courtesy of Dr. John R. Dolan Oceanographic Laboratory of Villefranche; Oceanological Observatory of Villefrance-sur-Mer ,NOAA MESA Project
להמשך קריאה: חשיבותן של שמורות ימיות >>>