נגישות
כלי נגישות
שמורות טבע ימיות

שמורות טבע ימיות

בשמורות ימיות עושר הדגים, הכמות שלהם, וגודל הגוף שלהם – גדולים יותר מאשר בשטחים שאינם מוגנים | צילום: אורי מגנוס

הכרזה, אכיפה וניהול של שמורות טבע ימיות – הפיתרון המיטבי לשמירת הטבע בים

מחקרים רבים מהעולם מצביעים על חשיבותן של שמורות ימיות לצורך שימור תפקודו האקולוגי התקין של הטבע הימי. הגנה על אזורים ללא דיג ופיתוח תשתיות מביאה תוך שנים ספורות להתאוששות ניכרת של הדגה בתוך השמורה ואפילו באזורים הסמוכים לשמורה. לדוגמה, סקרים שערכה חיא”ל בשנים האחרונות בשמורת ראש הנקרה ומחוץ לה מראים כי מרבית הדגים המסחריים משגשגים בשמורה בהשוואה לדלילותם באתרים שאינם מוגנים.

בישראל, רק 0.25% משטח הים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות (לעומת כ 25% משטח היבשה). גם השטחים המעטים המוגנים אינם זוכים כיום להגנה המקסימלית בפועל, בגלל מחסור במשאבי אכיפה ימית, וכיום רק שמורת ראש הנקרה מוגנת בצורה אפקטיבית.

על מנת להגן על הטבע הימי, יש להוביל להכרזה על שמורות גדולות שיאפשרו הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב.

תכנית השמורות הימיות של רט"ג מפרטת הקמתן של שמורות טבע ימיות, שישמרו אזורים מייצגים מבתי הגידול הימיים, הכוללים גם את האזורים בעלי תשתית רכה של חול נודד ואזורים שתשתיתם טינית, לצד אזורים של מצע סלעי קשה ובתי גידול ייחודיים כמו קניונים ורכסי הרים תת ימיים.

חשוב לייצג במסגרת השמורות הימיות את כל טווח העומקים וסוגי הסדימנט השונים, שכן בכל אחד מהם מצויה חברה אקולוגית אופיינית וייחודית.

תכנית רשות הטבע והגנים להרחבת השמורות הימיות לכדי 20% משטחי המים הטריטוריאליים מונחת בימים אלה לפתחם של מוסדות התכנון, וכוללת גם שטחים נרחבים מהשוניות הסלעיות ושטחי המצע הרך. יש לקוות שהתכנית תאושר במהרה, עם זאת חשוב לציין שההכרזה כשלעצמה אינה מספיקה לצורך שמירת המערכת האקולוגית, ויש להקצות משאבים מספקים לאכיפה ולניטור לצורך ניהולן האפקטיבי.

בנוסף, חשוב לערוך סקר לאיתור שוניות סלעיות ובתי גידול ייחודיים בתחומי המים הכלכליים של ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים, ולהגן על אתרים אלה במסגרת שמורות טבע ימיות. תנאי לכך הוא עיגון הכלים החוקיים המתאימים ב”חוק האזורים הימיים", המסדיר את ההתנהלות המשפטית במים הכלכליים.

הכרזת שמורות ימיות תאפשר צמצום ההשפעות החיצוניות השליליות, כמו שינויי אקלים ופלישות ביולוגיות, על המגוון הביולוגי.

דייגים יוזמים הקמת שמורות ימיות במדגסקר ובארצות הברית

קהילות דייגים לוקחות אחריות לשיקום הדגה

תרומתן של שמורות ימיות

לזליגת דגה (Spillover) אל שטחי דיג סמוכים, והגדלת השלל בשטחי הדיג

מחקרים אין ספור הראו כי הקמת שמורות אמיתיות (no take zones) תורמת לאישוש משאב הדגה, שחלקו אף זולג מחוץ לשמורה להנאת הדייגים (spill over), לדוגמה בגרף המצורף, המראה כי שטחי דיג הסמוכים לשמורה נהנו משלל גדול פי 4 לעומת שטחי דיג מרוחקים מהשמורה.

שמורה ימית
אזורים אסורים לדיג
אזורים מותרים לדיג
גבול שמורה ימית
גבול איזור אסור לדיג
שטחי הדיג הסמוכים לשמורה נהנו משלל גדול פי 4 לעומת שטחי דיג מרוחקים מהשמורה
צפיפות דגים מסחריים
(כמות למאה מטר רבוע)
מרחק מגבולות השמורה
(ק״מ)
50
40
30
20
10
5.5
4.7
4.2
3.9
3.7
3.6
3.5
3.1
1
0
0
1
3.1
3.5
3.6
3.7
3.9
4.2
4.7
5.5

Partnership for interdisciplinary studies of coastal oceans. 2007. The science of marine reserves (2nd edition). www.piscoweb.org

תכנית האב לשמורות הטבע

מדינת ישראל מחויבת במסגרת אמנות בין לאומיות להכריז על אחוז משמעותי משטח הים כשמורות טבע. כיום, רק 0.25% משטח המים הטריטוריאליים של הים התיכון בתחומי ישראל, מוכרז כשמורות טבע. רשות הטבע והגנים מקדמת במוסדות התכנון אישור והכרזה של רשת שמורות ימיות גדולות, מהחוף ועד גבול המים הטריטוריאליים של ישראל, שנועדה לספק הגנה משמעותית על מגוון בתי הגידול בים, בהיקף של 20% משטח הים. קידומן של שמורות אלה הוא חיוני, ויש להטמיע את תכנית רט”ג גם במסגרת תכנית המרחב הימי של מינהל התכנון, ולהתחשב בתכנית בעת פיתוח תשתיות ימיות ובעת מתן רישיונות דיג וחיפוש גז ונפט.

למסמך מדיניות רט״ג

ד"ר אנריק סאלה בשבוע שמירת המגוון הביולוגי בים התיכון

חוקרים וסטודנטים מהמעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות בחיא“ל מבצעים מחקר וניטור בשוניות ים תיכון של ישראל | צילום: גיל רילוב

חוקרים וסטודנטים מהמעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות בחיא“ל מבצעים מחקר וניטור בשוניות ים תיכון של ישראל | צילום: גיל רילוב

להמשך קריאה: שמורות טבע קיימות >>>