נגישות
כלי נגישות
קוד הכבוד

קוד הכבוד של הדיג הספורטיבי

אנחנו, הדייגים הספורטיביים, חותמים על קוד הכבוד ומובילים רפורמה כוללת להחזרת הדגה לים.

אנו לא זקוקים למחקר שיוכיח לנו שיש בעיה.

אנו לא זקוקים לפקח שיגיד לנו שאנחנו מגזימים.

אנו לא זקוקים לחוק כתוב בכדי לנהוג בים בכבוד.

קודם אנחנו, אחרינו יגיעו כולם!

 
01
אני לא דג מינים מוגנים ומינים בסכנת הכחדה
הפסקת דיג של מינים מוגנים: כפן גושמני, כרישים, גיטרנים, חתולי-ים והפסקת דיג של דגים בסכנת הכחדה: לוקוסים- דקר אלכסנדרוני ״יהודי״, דקר הסלעים ״דאור״, דקר חיפאי וטונה כחולת סנפיר
02
אני לא דג דגיגים צעירים
בהתאם לסרגל הדייגים ובהתאם לגדלי המינימום בתקנות הדיג
03
אני דג עד 5 ק״ג או שני דגים גדולים ביום, לאחר מכן דג ומשחרר
בהתאם לנוהל הרישיונות של אגף הדיג
04
בעונת רבייה, אני דג רק בחכות מהחוף או ממרחק 12 מייל
בחודשים אפריל-יוני (בהתאם לתקנות הדיג החדשות)
05
Catch and Release
אני משתמש בציוד המאפשר ״Catch and Release״
 
 

הקוד חובר על ידי דייגים ספורטיביים מכל שיטות הדיג שבחרו להציל את הדגים, להציל את הים!

 
 
דייגים

למה חשוב שיהיה קוד שאנו הדייגים מייצרים ושומרים עליו?

דייג ספורטיבי הוא איש שהים שוכן בלב שלו. הקוד הוא הכרה בבעיה והתגייסות לפתרונה. הקוד פונה לכבוד העצמי שלנו הדייגים. אנחנו מבינים שיש בעיה ופוגשים בה בכל פעם שאנו יוצאים לדוג, ברור לנו שאנחנו חייבים להיות החלוצים.

עד שהרשויות ייקחו אחריות ויעשו סדר בים, תפקידנו להציל את הים התיכון. הטרולים (מכמורתנים) וצוללי המיכלים, גורמי הנזק המוכרים, יטופלו באמצעים של חקיקה, אכיפה ופיצויים. הנחת עבודה זו נמצאת בבסיס הרפורמה והיא מקודמת ומתקדמת בכנסת ובמשרדי הממשלה. אולם גלגלי הצדק טוחנים לאט, אם נמתין לריסונם של האחרונים יתכן ויהיה זה מאוחר מדי.

עלינו מוטלת האחריות להגנת הים והדגה

ויכוחי הסרק סביב אחוזי ההשפעה של הדיג הספורטיבי והחובבני על הים והדגה הינם מיותרים לחלוטין. האם אין די בכך בכדי להצדיק את המאמץ?

איננו שופטים, איננו מחוקקים ואיננו שוטרים, אנו דייגים חובבים, מתחשבים, שמאמינים ביכולת של הפרט להשפיע על הסביבה ועל איכות החיים שלנו, לטובה ולרעה. לא בשם החוק, בשם הקוד, קוד הכבוד.

להמשך קריאה: שאלות מהחוף >>>